Daf 90b
כְּשֵׁם שֶׁקּוֹדְמִין בְּהַקְרָבָתָן קוֹדְמִין בַּאֲכִילָתָן שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ וּשְׁלָמִים שֶׁל יוֹם שֶׁל אֶמֶשׁ קוֹדְמִין לְשֶׁל יוֹם שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ חַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁל הַיּוֹם שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ קוֹדְמִין דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים חַטָּאת קוֹדֶמֶת מִפְּנֵי שֶׁהִיא קָדְשֵׁי קָדָשִׁים
Rachi (non traduit)
שלמים של אמש קודמין. דזלזול להשהותן כל כך והואיל ובאו ראשון יקרבו ראשון וכן מפרש בתוספתא דזבחים:
וחטאת ואשם של יום. עומדין להקריב:
שלמים שבאו אמש. לעזרה ושהו עד היום ושחטן:
כך קודמין באכילתן. אכולהו דבני אכילה קאי כגון חטאת לאשם אשם לתודה ותודה לשלמים ושלמים לבכור:
Tossefoth (non traduit)
וחכמים אומרים חטאת קודמת. והוא הדין אשם דקדש קדשים:
שלמים של אמש וחטאת ואשם של יום שלמים של אמש קודמין. פי' בקונטרס דזלזול הוא להשהותם כל כך שצורת הבשר מתקלקלת ועל חנם דחק אלא היינו טעמא דשלמים של אמש אין להם היתר (אנינות) אלא עד הלילה וחטאת ואשם של יום עד הבקר דנאכלין ליום ולילה:
גְּמָ' אִיבַּעְיָא לְהוּ תָּדִיר וּמְקוּדָּשׁ אֵיזֶה מֵהֶם קוֹדֵם תָּדִיר קוֹדֵם מִשּׁוּם דִּתְדִיר אוֹ דִלְמָא מְקוּדָּשׁ קָדֵים דְּקַדִּישׁ תָּא שְׁמַע תְּמִידִין קוֹדְמִין לְמוּסָפִין
Rachi (non traduit)
גמ' תדיר ומקודש. כגון דם עולת תמיד ודם חטאת עומדין זה תדיר וזה מקודש ממנו כדאמרן דם חטאת קודם לדם עולה מפני שהוא מרצה אי נמי עולות מוספי ראש חדש ופר העדה עומדים זה תדיר וזה מקודש:
Tossefoth (non traduit)
תדיר ומקודש איזה מהן קודם. פירש בקונטרס כגון דם עולת תמיד ודם חטאת וקשה דבריש פירקין פרשינן דמלבד עולת הבוקר בעבודת הדם איירי ונראה כלשון אחר שפי' בקונטרס עולת מוספי ר''ח ופר העדה וא''ת תפשוט ממתניתין דתנא מוספי שבת קודמין למוספי ר''ח דמשמע אפילו עולת מוסף של שבת לחטאת מוסף של שבת ר''ח וי''ל כיון דעולת מוסף דשבת קודמת לעולת מוסף דר''ח משום דתדירה קודמת נמי לחטאת שהשוה הכתוב עולה דמוסף עם החטאת:
וְכוּלָּן הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִין לְשַׁנּוֹת בַּאֲכִילָתָן לְאָכְלָן צְלוּיִן וּשְׁלוּקִין וּמְבוּשָּׁלִין לָתֵת לְתוֹכוֹ תַּבְלֵי חוּלִּין וְתַבְלֵי תְרוּמָה דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ תַּבְלֵי תְרוּמָה שֶׁלֹּא יָבִיא הַתְּרוּמָה לִידֵי פְסוּל
Rachi (non traduit)
לידי פסול. שטעם קדשים הנעשה נותר אוסרה:
ובכולן. בכל הנאכלין רשאין הכהנים לשנות באכילתן כגון לאוכלן צלוין שלוקין ומבושלין:
Tossefoth (non traduit)
צלויין שלוקין ומבושלין. אף על גב דקתני שלוקין והדר תני מבושלין מ''מ שלוקה הוי טפי מבישול כדמוכח בפרק כל הבשר (חולין דף קיא.) גבי כבד דקאמר שלוקה אוסרת ונאסרת:
כָּל הָאֲשָׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה בָּאִין בְּנֵי שְׁתַּיִם וּבָאִין בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חוּץ מֵאֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע שֶׁהֵן בָּאִין בְּנֵי שֶׁנָּתָן וְאֵין בָּאִין בְּכֶסֶף שְׁקָלִים
Rachi (non traduit)
ובאין בכסף שקלים. דכתיב (ויקרא ה':
ט''ו) בערכך כסף שקלים באשם מעילות ואתי אשם תלוי ואשם גזילות בג''ש בערכך בערכך ואשם שפחה חרופה גמר באיל באיל כדאמר באיזהו מוקמן (לעיל זבחים דף מח.) חוץ מאשם נזיר דכתיב כבש בן שנתו ומדאיל בן ב' שנים בשתי סלעים כבש בן שנה לאו בשתי סלעים הוא:
מַתְנִי' כָּל הַחַטָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה קוֹדְמוֹת לָאֲשָׁמוֹת חוּץ מֵאֲשַׁם מְצוֹרָע מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָּא עַל הֶכְשֵׁר
Rachi (non traduit)
מתני' קודמות לאשמות. אם היה מקריב חטאת ואשם והביאן חטאת קודמת כדתנן שדמה ניתן על ד' קרנות ועל היסוד:
מפני שהוא בא להכשיר את המצורע. לקדשים ולביאת מקדש הלכך חשיבות הוא לגביה שטהרה תלויה בו:
Tossefoth (non traduit)
חוץ מאשם מצורע מפני שהוא בא להכשיר. ואם תאמר אדרבה חטאת מצורע עדיף דאכשורי ומכפר וי''ל כיון דמתן בהונות מדם האשם הוה חשיב ליה מכשיר טפי א''נ האי כל חטאות שבתורה דקתני לאו בחטאת הבאה עם האשם קאמר אלא בשאר חטאות:
הָכָא תַּרְגִּימוּ מִין זֶבַח עֲדִיף בְּמַעְרְבָא אָמְרִי עָיְילָא בַּהּ עוֹלַת בְּהֵמָה בְּחַטַּאת הָעוֹף וְאַגְבַּהְתַּהּ מִמַּעֲשֵׂר
Rachi (non traduit)
ואגבהתה ממעשר. לבטל חשיבות שם מין זבח שבו דהא בעולה נמי איתיה לאותה חשיבות ובטיל ליה מגזירת הכתוב הלכך יקדים חטאת העוף לעולה ועולה למעשר:
עיילא בה חשיבות דעולת בהמה. שבאה עמה והיא חשובה ממעשר שהיא קדש קדשים וכליל ומגזירת הכתוב החטאת קודמת ואף על פי שזו מין זבח:
מין זבח עדיף. ויקדים מעשר ואח''כ חטאת ועולה דאילו עולת בהמה לא מצי קדמה לחטאת העוף מגזירת הכתוב:
הכא תרגימו. בבבל:
אִיבַּעְיָא לְהוּ חַטַּאת הָעוֹף וְעוֹלַת בְּהֵמָה וּמַעֲשֵׂר אֵיזוֹ מֵהֶן קוֹדֵם תִּיקְדּוֹם חַטַּאת הָעוֹף אִיכָּא מַעֲשֵׂר דְּקָדֵים לַהּ לִיקְדּוֹם מַעֲשֵׂר אִיכָּא עוֹלַת בְּהֵמָה דְּקָדְמָה לֵיהּ תִּיקְדּוֹם עוֹלַת בְּהֵמָה אִיכָּא חַטַּאת הָעוֹף דְּקָדְמָה לַהּ
Rachi (non traduit)
חטאת העוף ועולת בהמה ומעשר בהמה. שלשתן עומדין:
Tossefoth (non traduit)
תקדום חטאת העוף איכא מעשר דקדים ליה. תימה תקדום חטאת העוף מק''ו ומה עולת בהמה שהיא חמורה וכולה כליל ומין זבח קודמת למעשר חטאת העוף קודם לה מעשר שאינו כליל ועולת בהמה קודמת לו אינו דין שחטאת העוף קודם לה וכי האי ק''ו אמרי' סנהדרין (דף לה:) דרציחה דוחה שבת מק''ו ומה עבודה שדוחה שבת רציחה דוחה אותה שבת שנידחת מפני עבודה אינו דין שתהא רציחה דוחה אותה וי''ל דחידוש הוא הא דחטאת העוף קודם לעולה ולא גמרי' מיניה:
חטאת העוף ועולת בהמה ומעשר איזה מהן קודם. וכעין בעיא זו איכא למיבעי אבדתו ואבדת חבירו וכיבוד אב ואם למ''ד משל בן בפ''ק דקדושין (דף לב.) איזה מהן קודם תקדום אבדתו איכא כיבוד אב ואם [דקודם] למ''ד דמשל בן תקדום אב ואם איכא אבדת חבירו דאמר באלו מציאות (ב''מ דף לב.) אפילו אמר ליה אביו אל תחזיר לא ישמע לו כו' תקדום אבידת חבירו איכא אבידתו דקודמת לאבידת חבירו:
הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי אֲפִילּוּ תֵּימָא פָּרִים דְּחַג נָמֵי כְּמִשְׁפָּטָם כְּתִיב בְּהוּ
Rachi (non traduit)
אפילו תימא פרים וכבשים דמוספי החג. הך מתניתין דתניא לעיל כבשים קודמין לשעירים לא תקשה דכמשפט כתיב בהו ומשמע כסדר האמור בענין ושעירי' כתובים אחרונים:
אָמְרִי בְּמַעְרְבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא בַּר מָרִי חַטַּאת עֲבוֹדָה זָרָה חָסֵר א' לְחַטָּת כְּתִיב רָבִינָא אָמַר כַּמִּשְׁפָּט כְּתִיב בְּהוּ
Rachi (non traduit)
כמשפט כתיב. בההוא קרא ומנחתו ונסכו כמשפט משמע כמשפט סדר מקראו כך סדר עבודתו ופר ברישא כתיב:
לחטת כתיב. בפרשת שלח לך והיה אם מעיני העדה נעשתה בשגגה וגו' [וכתיב התם ושעיר אחד לחטת חסר א' לומר שאינו כשאר חטאות שכל חטאת שבתורה הבאה עם עולה חטאת קודמת וזו עולה קודמת]:
בְּחַד מִינָא מִיהָא לָא קָאָמְרִינַן דְּחַטָּאת קָדְמָה כִּי קָאָמְרִינַן בִּתְרֵי מִינֵי אַשְׁכְּחַן עוֹלָה דְּקָדְמָה לְחַטָּאת
Rachi (non traduit)
ומשני לה בחד מינא לא קאמרי'. דהא ודאי ניחא לי דבחד מינא חטאת קדמה:
כי אמרי' בתרי מיני. קשיא לן דקאמרת מין קטן של חטאת קודם למין גדול של עולה כדקאמרת ואפי' חטאת העוף לעולת בהמה והא הכא דפר עולה קודם לשעיר חטאת:
וְאֵימָא מֵרֵישָׁא פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר קוֹדֵם לְפַר עֲבוֹדָה זָרָה
Rachi (non traduit)
ואימא מרישא. כלומר אדמותבת מסיפא סייען מרישא דקתני פר העלם דבר [קודם] לפר עבודת כוכבים:
פַּר עֲבוֹדָה זָרָה קוֹדֵם לִשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה דְּאַף עַל גַּב דְּפַר עֲבוֹדָה זָרָה עוֹלָה וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה חַטָּאת
Rachi (non traduit)
פר עבודת כוכבים קודם לשעיר עבודת כוכבים. אלמא יש עולה קודמת לחטאת:
תָּא שְׁמַע פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ קוֹדֵם לְפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר קוֹדֵם לְפַר עֲבוֹדָה זָרָה
Rachi (non traduit)
פר העלם דבר קודם לפר עבודת כוכבים. שזה חטאת וזה עולה ואמרן לעיל חטאת קודמת:
פר כהן משיח קודם לפר העלם דבר. מפורש טעם בהוריות פ''ב (דף יג.) כאשר שרף הפר הראשון ראשון יהא לפר העדה לכל מעשיו:
מַאי לָאו דְּחַג לָא לִנְדָבָה פָּרִים קוֹדְמִין לְאֵילִים שֶׁכֵּן נִתְרַבּוּ בִּנְסָכִים וְכֵן אֵילִים לִכְבָשִׂים כְּבָשִׂים לִשְׂעִירִים שֶׁכֵּן נִתְרַבּוּ בְּאַלְיָה
Rachi (non traduit)
שכן נתרבו באליה. לענין אימוריו ואע''ג דהשתא בעולה קיימינן שכולה כליל מיהו צד ריבוי למזבח אשכחן ביה גבי שלמים וחטאת:
וטעמא מאי קדמו פרים לאילים כו' שכן נתרבו בנסכים. פר שלשה עשרונים ואיל שני עשרונים וכבש עשרון:
לא נדבה. ושניהם עולה:
מאי לאו דמוספי החג. דשעירים הוי חטאת וכבשים עולה וקתני כבשים קודמין:
Tossefoth (non traduit)
מאי לאו דחג. תימה מאי קשיא דלמא לא מיירי בדם אלא באברי עולה דקודמין לאימורי חטאת כדתנן:
Does that not refer to those of the Festival? (1) — No: [it means those] of a votive offering: (2) bullocks precede rams, because their drinkofferings are larger; (3) and for the same reason rams [precede] lambs; [while] lambs [precede] he-goats because more [is offered] of them, [viz.,] the fat-tail. (4) Come and hear: The bullock of the anointed priest precedes the congregation's bullock for inadvertent sin; the congregation's bullock for inadvertent sin precedes the bullock for idolatry; the bullock of idolatry precedes the he-goats of idolatry. [And this is so] not withstanding that the bullock of idolatry is a burnt-offering, whereas the he-goats of idolatry are sin-offerings? But why not deduce from the first clause: the congregation's bullock for inadvertent sin precedes the bullock of idolatry? (5) — We do not speak [of where both sacrifices are] of one kind: there a sin-offering [certainly] takes precedence. We speak of two kinds, (6) and yet here we find a burnt-offering preceding a sinoffering? — In the West [Palestine] they said in Raba b. Mari's name: The sin-offering of idolatry lacks an alef, as le-hattath is written. (7) Rabina said: In their case (8) ‘according to the ordinance’ is written. (9) Now that you have come to this, you may even say that [the preceding passage refers to] the bullocks of the Festival, [for] ‘after their ordinance’ is written in connection with them too. (10) It was asked: [With regard to] a bird sinoffering, an animal burnt-offering, and tithe, which of these precede? (11) Shall the bird sinoffering come first? there is tithe, which must precede it! Shall tithe come first? there is the animal burnt-offering, which must precede it! Shall the animal burnt-offering come first? there is the bird sin-offering, which must precede it! — Here (12) they held that a slaughtered sacrifice is more important. (13) In the West they said: The superiority of an animal burnt-offering [over tithe] serves the bird sin-offering and advances it over that of tithe. (14) MISHNAH. ALL SIN-OFFERINGS IN THE TORAH PRECEDE GUILT-OFFERINGS, (15) EXCEPT A LEPER'S GUILT-OFFERING, BECAUSE IT COMES TO MAKE [A PERSON] FIT. (16) ALL GUILT-OFFERINGS OF THE TORAH MUST BE (17) TWO-YEAR OLDS AND [TWO] SILVER SHEKELS IN VALUE, (18) EXCEPT A NAZIRITES GUILT-OFFERING AND A LEPER'S GUILT-OFFERING: THESE MUST BE A YEAR OLD, AND NEED NOT BE [TWO] SILVER SHEKELS IN VALUE. (19) AS THEY TAKE PRECEDENCE IN BEING OFFERED, SO THEY TAKE PRECEDENCE IN BEING EATEN. (20) IN THE CASE OF A PEACEOFFERING OF YESTERDAY AND A PEACEOFFERING OF TO-DAY, (21) THAT OF YESTERDAY TAKES PRECEDENCE. IN THE CASE OF A PEACE-OFFERING OF YESTERDAY AND A SIN-OFFERING AND A GUILT-OFFERING OF TO-DAY, YESTERDAY'S PEACE-OFFERING TAKES PRECEDENCE: THAT IS R. MEIR’ S RULING. BUT THE SAGES MAINTAIN: THE SINOFFERING TAKES PRECEDENCE, BECAUSE IT IS A MOST SACRED SACRIFICE. AND IN ALL OF THESE, THE PRIESTS MAY DEVIATE IN THEIR MODE OF EATING, AND EAT THEM ROAST, STEWED OR BOILED, AND SEASON THEM WITH CONDIMENTS OF HULLIN OR OF TERUMAH: SO SAID R. SIMEON. R. MEIR SAID: ONE MAY NOT SEASON THEM WITH CONDIMENTS OF TERUMAH, SO AS NOT TO BRING TERUMAH TO UNFITNESS. (22) GEMARA. It was asked: That which is more constant and that which is more sacred, (23) which takes precedence? Does that which is more constant take precedence, because it is more constant; or does that which is more sacred take precedence, because it is more sacred? — Come and hear: The continual [burnt- ]offerings precede the additional offerings.

(1). Sc. Tabernacles; the he-goats were sin-offerings and the lambs were burnt-offerings, yet the lambs take precedence.
(2). And both are burnt-offerings.
(3). A bullock requires a drink-offering of three ‘esronim (pl. of ‘issaron, a tenth part of an ephah), a ram one of two, and a lamb one ‘issaron.
(4). Which in the case of a lamb is burnt on the altar as emurim, but not in the case of a he-goat; cf. Lev. III, 6- (10) with 12-15. Though this passage refers to burnt-offerings, which are entirely burnt on the altar, yet the reason is valid, because it holds good of sacrifices in general.
(5). Instead of raising a difficulty from the final clause, cite the first clause to corroborate the Mishnah.
(6). Which is what the above-stated principle sets out to establish, that a bird sin-offering takes precedence over an animal burnt-offering.
(7). Heb. לחטת instead of לחטאת Num. XV, 24. This teaches that it is an exception and does not precede the burnt-offering.
(8). Sc. the offerings for idolatry.
(9). Ibid. This implies that they must be offered in the same order as they are prescribed, and the burnt-offering is mentioned there first.
(10). Ibid. XXIX, 33. There too the burnt-offerings are mentioned first. But in all other cases the sinoffering, even if it is only a bird, precedes.
(11). When we have the three together.
(12). In Babylon.
(13). Therefore tithe comes first, then the bird sinoffering and then the animal burnt-offering. The animal burnt-offering cannot come first, since Scripture expressly stated that it follows the sinoffering.
(14). Since the burnt-offering accompanies the sinoffering, the higher importance of the former over tithe, viz., that it is a most sacred sacrifice and is altogether burnt, invests the sin-offering with the same superiority over tithe. Hence the sin-offering must be sacrificed first, then the burnt-offering, and last of all tithe.
(15). Where a person was liable to both and brought them at the same time.
(16). To enter the Temple and partake of sacrifices. This invests it with greater importance.
(17). Lit., ‘come’.
(18). According to thy valuation in silver by shekels (Lev. V, 15), denoting at least two, is written in connection with the guilt-offering for trespass; other guilt-offerings are inferred from it, v. supra 48a.
(19). For both a year-old animal is prescribed (Num. VI, 12; v. Lev. XIV, 10-12). Again, since Scripture decreed that the two-year old ram for the guilt-offerings must be worth two silver shekels, a year-old lamb would be worth less.
(20). This refers to all sacrifices, those enumerated in the preceding Mishnah too.
(21). I.e., the former animal was brought yesterday, but has not yet been offered. Or, one sacrificed yesterday and one to-day, but neither has yet been eaten.
(22). For should they become nothar, the condiments too might not be eaten, even if they could be separated from the flesh, because they absorbed the taste of that flesh, which is now forbidden.
(23). E.g. if we have the blood of the daily burntoffering and that of a sin-offering for sprinkling: the daily burnt-offering is more constant, while the sin-offering is more sacred.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source